top of page

בבושקה - אמא שלי ואני



"את מתחילה לדבר וקולטת את אמא שלך יוצאת לך מהפה...המשפטים האלו שלה שהיו מעצבנים אותך יוצאים ממך ואת מבינה, שאיפשהו הפכת להיות גירסה מחודשת שלה".

במילים אלו פתחה ל' אישה בת חמישים את מפגש האימון. הבת כמו האמא כמו הסבתא. החלקים של האחת נמצאים בתוך השנייה ובעוד אחת ובעוד... בבושקה.

החלקים האלה מסתתרים בתדמית שאת מפתחת, גם כשאת לא רוצה להכיר בהם.

הבעיה מתחילה כשהם יוצאים ממך לפעולה, כתגובה לסיטואציה.

או, אז את מקבלת מכת ברק של זיכרון בתודעה, ויודעת שכבר נתקלת בתגובה הזו כמו של אמא שלך,

שחשבת ששכחת, שלא סבלת, שאמרת לעצמך, "אני בחיים לא אגיב כמוה",

ופתאום את קולטת, שזה בתוכך ומפעיל אותך.

זה החלק שרוצה שתכירי בו, שתתני לו מקום, כי עכשיו זו את, ואם את לא אוהבת את החלק הזה,

את בעצם לא אוהבת חלק בעצמך.

ומשום שיש לך יותר מחלק אחד כמו זה של אמא שלך, שעלולים להופיע בהזדמנויות שונות, ברגעים הכי אמיתיים של החיים, בלי הזמנה ובלי התראה מראש, הם יזכירו לך מאיפה באת, אבל לא לאן את הולכת.

ולכן, כדאי לך מאוד לזהות אותם אצלך.

וכשהבטחת לעצמך לא להיות כמו אמא שלך,

בעצם, התכחשת להם ובמקום להיות איתם או לתקן אותם שמת אותם בפינה ועכשיו, הם מתמרדים.

בכל פעם שיש להם הזדמנות הם יוצאים, באים לביטוי כי, את לא תחליטי להם, כמו שהילדים אומרים.

הם מתבגרים יחד איתך עושים איתך בת מצווה, תיכון, צבא, מתחתנים ומביאים ילדים

ופתאום את רואה את החלקים האלה שלך גם אצל הילדים שלך, ככה, בתפזורת

ואופס זה מהדהד אצלך.

את מקבלת אותם מהם, מהילדים שלך,

כתגובה, כגול עצמי ושומעת שאומרים לך את מה שאת לא רוצה לשמוע,

את מה שאמרת לאמא שלך, שאמרה לך, שאמרו לה... כמו בבושקה.

את שואלת אותי מה לעשות עם זה?

אז ככה, אם את לא מרוצה מהחלק שמציק לך ולרוב מסב לך סבל אני מציעה לך:

1. נשמי עמוק.

2. זהי את החלק הזה בתוכך.

3. הודי עליו.

4.חבקי אותו.

5. שאלי במה הוא משרת אותך.

6. עשי בו שינוי.

7. מצאי בתוכך חלק שאת אוהבת ודומה לאמא שלך.

8. סלחי לאימך והודי לה על ההתנסות.

מציעה לך לנסות, בהצלחה.


אמא שלי ואני/ אירית פרידנזון

באת ואמרת –

"אני לא רוצה להיות כמו אמא שלי"

כשגילית שמה שלך מפריע, את בעצמך עושה.

חושבת כמוה, מתנהגת כמוה, אומרת כמוה

גם כשאת לא רוצה,

מתנהלת על פי האמונות שלה.

מבקרת ושופטת כל מילה או מעשה

מתרגזת כשהיא מייעצת,

או מדאגה לך אומרת, גם כיום כשאת גדולה

מה לעשות, ואיך כדאי, מה לשאול ומה לומר.

מוודאה שאת דלת הכניסה סגרת

את העודף נכון ספרת.

ואת בציניות שואלת:

"מה בלעדיך הייתי עושה".

כשאת עם ילדיך כך נוהגת

הDNA גם בהם נטמע

והסליל מתארך גם לדור ההמשך.

הגיע הזמן להתמקד בטוב,

זה שירשת וזה שהורשת

ליצור סליל חדש,

לדור ההמשך

וגם לך.

91 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page